כנסת ישראל

שקיפות ונגישות
רוב הפונים מרגישים שהכנסת לא פתוחה במידה מספקת לציבור – הן מבחינת שידורים חיים של הישיבות, והן מבחינת גישה למידע על פעילות חברי הכנסת. הציפייה היא לשידור פרוטוקולים בזמן אמת, לפלטפורמות מקוונות משופרות ולאפשרות לשאול שאלות ישירות במהלך הישיבות.

יעילות וקצב קבלת החלטות
ביקורות רבות נוגעות לאיטיות של תהליכי חקיקה ולחוסר קוהרנטיות בין ועדות שונות. חלק מהאזרחים טוענים שהכנסת מתמקדת במאבקים פוליטיים במקום להתמקד בפתרון בעיות יומיומיות של האזרחים, מה שמוביל לתחושת חוסר תועלת.

שירות קשר עם הציבור
למרכזי השירות (טלפון, פקס, אתר) יש תדירות של זמן המתנה ארוך ולעיתים הפניות מועברות ללא מענה מהיר. משתמשים מציינים שהשירות משתפר כאשר פונים דרך נציגי חברי הכנסת, אך עדיין קיימת תחושה של חוסר מענה עקבי.

תדמית פוליטית
הציבור מבקר את הכנסת על כך שהיא נחשבת יותר למוקד למאבקים פנימיים של מפלגות מאשר למנגנון שמשרת את האינטרסים של האזרחים. רבים רואים בחקיקה לעיתים “הזדמנות” למפלגות לקדם אג'נדות משלהן ולא לפתור בעיות חברתיות ממשיות.

שקיפות תקציבית
קיים קריאה רחבה לפרסום מפורט של תקציב הכנסת – משכורות, הוצאות משרדיות ופרויקטים מיוחדים. האזרחים חושבים שהגברת השקיפות תסייע לצמצם תחושות של שחיתות או ניצול מופרז של משאבים ציבוריים.

סיכום
בגדול, הציבור מרגיש שהכנסת, למרות שהיא מוסד ציבורי ולא חברה מסחרית, חייבת להיות נגישת יותר, יעילה יותר ושקופה יותר – הן מבחינת מידע, הן מבחינת תהליכים תקציביים והן מבחינת שירות ישיר לאזרחים. השיפור בתחומים אלו נחשב למפתח לשיפור אמון הציבור במוסד.

בין סערות הבחירות של 2026 לבין שינויים פנימיים במפלגות הקיימות, צצה לתודעה הציבורית תופעה חדשה – “כנסת ישראל”. למרות שהשם מרמז על מוסד שלטוני, מדובר בחברה פרטית שהחלה להרחיב את פעילותה באופן משמעותי בשנה האחרונה, והיום היא מצויה במרכז תשומת הלב של הקהל, התקשורת והמערכת המשפטית כאחד.

הקשר הראשון של “כנסת ישראל” למספרים נובע מהדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה על הכנסת ה‑25, שבו נחשפו נתונים מדאיגים על חוסר יציבות פוליטית ועל עלייה במפלגות חדשות. הדוח הפך למזמין עבור יזמים פוליטיים, ובין השמות שהופיעו ברשימת המועמדים – “כנסת ישראל”. החברה, שהוקמה במקור כמיזם טכנולוגי לשקיפות בחקיקה, מצאה את עצמה מתמודדת על מקומות ברשימות של מפלגות שונות, כולל “ישראל ביתנו” ו-“יש עתיד”. כך, במקביל למספר המפלגות הקיימות, נוצרה תחרות חדשה על הקולות של הבוחרים, והקול של “כנסת ישראל” הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי.

הקפיצה של החברה למרכז הבמה נלווייה במתחים משפטיים. השופט עמית, במחלוקת שזכתה לכותרות בעיתון “העין השביעית”, קבע כי מדיניות השיתוק של ממשלת נתניהו – שהייתה חלק מהשיח הפוליטי של השנה – נועדה למנוע קידום של יוזמות חדשות, וביניהן גם של “כנסת ישראל”. במקביל, המפלגה “הדמוקרטים” פנתה לוועדת הבחירות במטרה למנוע את השתתפותה של “כנסת ישראל” במרוץ, בטענה שהקבוצה פועלת מחוץ למסגרת הפוליטית הרגילה. ההחלטות הממתינות של הוועדה עשויות לשנות את פני המפה הפוליטית של 2026.

במקביל למאבקים המשפטיים, החברה חוותה גם אירועים פנימיים דרמטיים. אסתרינה טרטמן, חברת הכנסת לשעבר מטעם “ישראל ביתנו” והקימה את “כנסת ישראל” במקור, נפטרה בגיל 68, אירוע שזעזע את המפלגה והעלה שאלות על המשך פעילותה. באותו זמן, נחשף כי שניים מהבולטים במפלגה – גפני ומקלב – הודיעו על סיום כהונתם, והדבר נרשם כ"הכרעת גדולי ישראל" בעיתון “אמס”. בנוסף, נחשף כי “כנסת ישראל” מתכננת להעניק מתנה יוקרתית לחברי המפלגה, כפי שדווח ב‑ICE, מה שמעלה חשש לגבי השפעת מתנות על קבלת החלטות פוליטיות.

הקול של “כנסת ישראל” אינו רק פוליטי, אלא גם חברתי. במקביל למאבקים הפוליטיים, החברה פתחה ישיבת “כנסת ישראל” במרכז קהילתי ברמת השרון, שם נבנו קשרים עם תושבים ועם ארגוני דת. באותו זמן, חקירת המשטרה על “אבנים יודו לעבר בית כנסת ברמת השרון” הוסיפה נופך של מתיחות בטחונית, והדגישה את המורכבות של פעילות החברה במרחב הציבורי. במקביל, נחשף כי “כנסת ישראל” מתרחבת ומעמיקה את פעילותה, כפי שדווח ב‑JDN, ומקווה לבסס את עצמה ככוח פוליטי משמעותי לפני הבחירות הקרובות.

הקול של “כנסת ישראל” משקף את המורכבות של הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון – שילוב של יזמות פרטית, מאבקים משפטיים, וטרגדיות אישיות. בעוד שהמערכת המשפטית והבוחרים מתבוננים בתהליכים, החברה מתכננת להמשיך ולחזק את נוכחותה, ובכך עשויה לשנות את האיזון הפוליטי של הכנסת ה‑25. רק הזמן יגלה האם “כנסת ישראל” תצליח לממש את חזונה או תישאר רק שם נוסף ברשימת המפלגות המתחרות.