רשות מקרקעי ישראל

רושם כולל – דירוג נמוך
באתר “שירות לקוחות” של רשות מקרקעי ישראל הרושמים של 165 מצביעים מצביעים על דירוג של 1.9 / 5【3†L18-L20】, מה שמצביע על תחושת אי‑שביעות רצון רחבה בקרב הציבור.

המתנה ארוכה ובירוקרטיה מורכבת
הלקוחות מתלוננים על זמני טיפול של שבועות ואף חודשים לקבלת אישורים, רישומים או שינויי בעלות, ולעיתים נדרשים להגיש את אותם המסמכים פעמים רבות【3†L86-L90】. תהליך הפנייה נתפס כ‑“משולב” בין מוקד טלפוני, פקס ודואר, מה שמקשה על קבלת מענה מהיר【3†L94-L99】.

חוסר נגישות ושקיפות דיגיטלית
ביקורות חוזרות מדגישות שהאתר של הרשות איננו אינטואיטיבי, וקשה למצוא מידע רלוונטי לעסקאות מקרקעין【3†L78-L84】. בנוסף, רק 31 % מהשירותים ניתנים לביצוע באופן מקוון מלא, בעוד שהרבה תהליכים עדיין דורשים ביקור פיזי במשרדים או שליחה בדואר【1†L57-L60】.

המלצות לשיפור
המתלוננים קוראים לרשות לקצר את זמני הטיפול, לשדרג את ממשק המשתמש, ולהרחיב ערוצי תקשורת (צ׳אט, וואטסאפ) עם מומחים שמסוגלים לתת מענה מיידי. כמו כן, מבוקש שקיפות גבוהה יותר לגבי עלויות ותהליכים【3†L118-L124】.

נקודות אור – מקצועיות ושירותים דיגיטליים חדשים
למרות המגמה השלילית, חלק מהלקוחות מציינים יחס מקצועי וידידותי של נציגים מסוימים, ובמיוחד כאשר הפנייה נעשתה דרך ערוצים מקוונים מתקדמים (פלטפורמת “אחריות” או צ׳אט) שהביאו לתגובה מהירה ופתרון יעיל【3†L102-L106】. כמו כן, יש הערכה לתהליכים דיגיטליים חדשים כגון הגשת בקשות אונ‑ליין ומעקב אחרי סטטוס הבקשה, אף שהאינטגרציה עדיין לא מושלמת【3†L110-L115】.

ביקורת מבקר המדינה – בעיות מתמשכות
דו"ח מבקר המדינה של 2024 מצא ש‑60 % מהליקויים שזוהו בביקורת הקודמת עדיין טרם תוקנו ברשות, כולל חוסרים משמעותיים במענה דיגיטלי ובתיעוד זמני טיפול【1†L48-L50】. הממצאים מדגישים שהשיפור המבוקש עדיין רחוק מלהיות מושג.

רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) – הגוף הממשלתי האחראי על ניהול, פיתוח והקצאת קרקעות המדינה – מצויה שוב במרכז הבמה הציבורית, הפעם לא רק בגלל פרויקטים תשתיתיים אלא גם בשל סערות פנימיות ומאבקים פוליטיים שמזעזעים את המנגנון השלטוני. בשבועות האחרונים נחשפו מספר מכרזים משמעותיים שהשפיעו על ערים ויישובים שונים, ובמקביל נחשפו קווי מתיחות בין הממשל, היועצים המשפטיים והמנהלים הבכירים של הרשות.

הצעת המכרזים האחרונה של רמ״י כוללת כמה עסקות גדולות: שני מגרשי תעשייה בפארק התעשייה בקרית גת נרכשו עבור 66 מיליון שקל, והקצאת שני מתחמים למסחר ותעסוקה בשכונת פארק איילון באור יהודה הוכרזה באותו סכום. בנוסף, קבוצת שופרסל זכתה במכרז להקמת מרכז מסחרי, תעסוקה ותיירות במועצה האזורית רמת נגב, ו-66 יחידות דיור חדשות מתוכננות לבנייה בהרצליה. במקביל, רמ״י השיקה מכרז לשכירות ארוכת טווח ביבנה עם חברת "דירה להשכיר", וכן שיווק של קרקע לבנייה של 258 יח"ד במתחם רוויה למגורים בנס ציונה, שהביאו לרווח של כ‑192 מיליון שקל.

ההצלחות העסקיות הללו נחתכות באווירה של חוסר יציבות ניהולית. בתחילת השנה התפטר חבר ועדת האיתור למנהל רמ״י, מה שהצית את המאבק המתמשך בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה. במקביל, שר השיכון יאיר כץ והקבינט של ראש הממשלה, יהודה אליהו, מנהלים מאבק שליטה חריף על הרשות – אליהו, שכיום משמש כממלא מקום למנכ"ל רמ״י, נמצא תחת שימוע שנקבע על ידי כץ, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפי דיווחים, התערב והחליט שלא לפטרו.

המתיחות הפוליטית מתבטאת גם במעשי רדיפה תרבותית. לאחר ביקורת על מחזמר של שירי שלומי שבת, רמ״י החליטה לבטל את ההצגה – צעד שנקלט כתגובה לשירת נשים ולחץ ציבורי, והפך לנקודת שיח בתקשורת. בנוסף, נחשפו הצהרות קיצוניות של ראש הממשלה לשעבר, אריק סמוטריץ', שטען כי "אזרוק מרשות מקרקעי ישראל אנשים פוסט‑ציוניים". אמירות אלו, לצד השיח על "הקפאת" המנכ"ל, מדגישות את המורכבות של ניהול רשות שמחוברת לכל פינה של המרחב הציבורי והפרטי בישראל.

הקהל הרחב, ובמיוחד הצרכנים והיזמים, מרגיש את ההשלכות הישירות של כל שינוי – החל מהזדמנויות להשקעה במגרשי תעשייה, דרך פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה, ועד לשאלות של שקיפות וניהול תקין של משאבי המדינה. במצב שבו הפוליטיקה חודרת לכל החלטה, על הרשות לשמור על איזון בין יעדי פיתוח כלכלי, שמירה על זכויות הציבור והקפדה על ניהול תקין, אחרת היא עלולה לאבד את האמון הציבורי ולסבול מהשפעות שליליות על שוק הנדל"ן והעסקים בישראל.

הקול של הצרכן, אם כן, צריך להיות חזק יותר מתמיד: דרישה לשקיפות במכרזים, ביקורת על מינויי מנהלים והבטחת שהחלטות תשתיתיות יתקבלו על בסיס מקצועי ולא פוליטי. רק כך תוכל רמ״י למלא את תפקידה – לנהל את נכסי המדינה לטובת הציבור, ולא להפוך למגרש משחקים של מאבקים פנימיים.